מניעת עישון

מרצה: שירה כסלו

מנהלת ההקמה של מיזם למיגור העישון

לפרופיל של שירה בלינקדאין

נושאי ההרצאה

  • מושגי יסוד
  • מודל תיאורי המגפה
  • מה הבעיה, איך זה נראה בעולם ובארץ
  • אוכלוסיות בסיכון בארץ
  • כלי מדיניות
  • מה הלאה?

מוצרים

סיגריות / טבק לגלגול / נרגילות[1] / סיגריות אלקטרוניות / סיגרים.

המוצר אמנם כולל בתוכו רעלנים וחומרים ממכרים, אך מוגדר כמוצר צריכה. (בשונה ממריחואנה / קנאביס וכדומה המוגדרים כסם. כיום כבר יודעים שזה בעצם סם אולם התעשייה הייתה חזקה ולכן לא הצליחו לשנות את ההגדרה ממוצר צרכה, ולהגדיר זאת כסם.

בסיגריות קיים ניקוטין ורעלנים נוספים (כ- 70 חומרים המוכרים ומוגדרים כחומרים מסרטנים בבני אדם). במוצרי הטבק קיימים חומרים חזקים וממכרים וחומרים שיגרמו לכך שאנשים ירצו עוד סיגריה.

תעשיית הטבק – – דוגמא לעוד תעשייה כזאת- אלכוהול, סמים, אוכל (משרד הבריאות נכנס בתעשיית המזון אך אין כוונה למגר את תעשיית המזון). כנ"ל הקשר בין איכות הסביבה ותעשיית הדלקים.
תעשיית הטבק לא עושה שום דבר טוב. לאוכלוסיית העולם לא עושה כלום.
בארץ קיימת יצרנית אחת מקומית, חברת דובק, המייצרת את הסיגריות. כל השאר זה חברות חיצוניות המייבאות את מוצרי הטבק לארץ.

5 שלבים בתהליך

  1. שלב החשיפה
  2. שלב ההתנסות – חברתית ולחץ
  3. שלב ההתמכרות – התקופה הארוכה ביותר של התופעה,
  4. שלב התחלואה- בעיקר סרטן
  5. שלב הגמילה

עישון פסיבי / כפוי

  • יש ראיות שהסיגריות מסרטנות
  • הסיגריות ממכרות
  • עישון כפוי הוא עישון שנגרם לסובבים את המעשן, לכן קיים חוק שאוסר עישון במרחב הציבורי
  • העישון הכפוי או הסביבתי יכול לגרום לתחלואה ותמותה, יותר אצל ילדים בגלל שהם סופגים הכול, נפח הריאות שלהם קטן לעומת של מבוגרים. בבית הילדים סופגים הכי הרבה. לא צריך להיות קרוב לאדם שמעשן. זה נספג במצעים, בחלל סגור.
    ישנו תכנון בבתי חולים שהעישון יהיה אסור 10 מטר מהכניסה לשטח בית החולים, כמו בבתי הספר.

כיצד מודדים את תופעת העישון?

3 מדדים:

  1. אחוז המעשנים היומיים – כמה אנשים מכלל האוכלוסייה מעשנים לפחות פעם אחת ביום. בעולם מסתכלים על גיל 15 ומעלה. תתי-מדדים: כמות הסיגריות ליום. אדם שמעשן סיגריה אחת ליום זה מצב של תחלואה. 20 סיגריות ויום ולמעלה – נקרא מכור כבד (1 קופסא).
  1. צריכה – זהו מדד המודד את תעשיית הטבק. כמה סיגריות נקנות בתקופה מסוימת. תתי-מדדים: כמה ומה מיובא וכדומה.
  2. תמותה – מספר מקרי התמותה עקב עישון.
    איך אפשר לדעת כמה מתים מעישון? צריך לראות האם זה מתועד כמה האדם עישן. לוקחים את סוגי המחלות השונות שהוכח קשר בינן לבין עישון כגורם סיכון ועושים אומדן בין המחלות השונות וגורמי הסיכון.

תמותה ותחלואה

על פי מחקר של Doll ושותפיו [2]משנת 2004, 50% ממי שמעשן ימות מוות בטרם עת.

מודל תיאורי- מודל של מגפת העישון במדינות המפותחות
(פורסם בשנת 1994, ע"י Lopez  ושות')[3]

המחקר לקח נתונים של אחוז מעשנים ותמותה מעישון של מדינות על פני עשרות שנים ורצה לבחון כיצד נראית התופעה ברמת מדינה.

יש הפרדה בין בנים לבנות, ברמת % המעשנים היומיים ונתוני התמותה. כאשר מסתכלים על מדינה שמתחילה בה תופעת העישון, בהתחלה לא רואים תמותה אלא רק שמעשנים.

שלב ראשון – ב- 20 שנה ראשונות רואים שאנשים מעשנים. וגברים מעשנים יותר מנשים. בהתחלה של התופעה- סטטוס, "גבר", נשים בהתחלה מעשנות בסוד. לחץ מצד אחד, המדינות המערביות הגיעו לשיא של 70 אחוז מהגברים באוכלוסיה מעשנים ונשים 40%. לאחר מכן מתחילים לראות מקרי תמותה.

שלב שני – בין 30-40 שנה מהתחלת העישון, נראות תופעות של מוות מוקדם.

שלב שלישי – לאחר 40 שנה מדינות מתחילות לטפל בתופעה בגלל שישנם מקרי תמותה ואז מתחילים צעדי מדיניות ויש ירידה של גברים ונשים שמעשנים. במקביל התמותה עולה. מתחילים לדבר על גמילה. יותר אנשים רוצים להיגמל וצריך לעזור להם. השיחה מתחילה כשמבינים שמכורים וצריך שינוי.

בשלב הרביעי – ישנה ירידה בתמותה של הגברים ואצל הנשים המוות שלהן מתחיל יותר מאוחר.

המודל מראה שבמרחק של 30 שנה אפשר לדעת מה תהיה התחלואה מעישון.

ישראל- נמצאת כיום בין השלבים השלישי לרביעי.

מדדי העישון בעולם

בעולם מדברים על שכיחות, תמותה וצריכה (תעשיית הטבק).

מבחינת שכיחות- 1/5 מהעולם מעשנים כ- 21% מבני האדם בגיל 15 ומעלה. בנים יותר מהבנות.

מבחינה סוציו-אקונומית– נכון לשנת 2014, מחוז אירופה הוא המחוז עם שיעורי העישון הכי גבוהים.

בשלב מסוים העלו מיסוי ואז יקר לקנות סיגריות. גברים- במצב סוציו-אקונומי בינוני -מעשנים יותר.
כיום ישנה עלייה בעישון נשים במחוז אירופה- בגלל נושא השוויון. כוח, מעמד, כסף, מצב סטטוס ואז הנשים הופכות להיות בעיה בתחום העישון. גם החברות בתעשייה מפרסמות ומעודדות את הסיגריה לנשים.

מבחינת תמותה– 6 מיליון אנשים מתים מוות מוקדם מעישון בעולם. 600 אלף מהם עישון כפוי.

התעשייה – רווח גולמי המשותף של חברות הטבק הגדולות עמד על 315 מיליארד דולר, בשנת 2014.

מדדי העישון בישראל-
שכיחות: יותר ממיליון אנשים מעשנים. כ- 1.1 מיליון אנשים בישראל. (כ- 19.8% מבני האדם בגיל 21+[4]).תמותה:  8,000 אנשים בשנה מתים בישראל מעישון. זה מספר אדיר.
800 מהם מתים כתוצאה מעישון כפוי.
לסרטון של האגודה למלחמה בסרטן על עישון כפוי

התעשייה: 8.1 מיליארד ש"ח בשנה מוציאים בישראל על עישון. 900 ש"ח בחודש לאדם מעשן.

מי נמצא בסיכון בישראל?

  1. גברים ערביים – % המעשנים היומיים עומד על 43.9%.
  2. חיילים וחיילות בצבא (גילאי 18-21) – 30 % מעשנים בצבא- בגלל לחץ ושעמום. גברים- לחץ ומתח ונשים- שעמום.
  3. בני נוער– בני 15-18- 8.1% מדווחים על עישון סיגריות.  9.8% מדווחים על כך שהם מעשנים נרגילה לפחות פעם אחת בשבוע. מעשנים יותר נרגילה מאשר סיגריות.

מדיניות בעולם ובארץ

2003

ארגון הבריאות העולמי כתב ב- 2003 יחד עם המדינות השותפות אמנת מסגרת FCTC – Framework convention on tobacco control.

מדברים על המילה  control- כשהחליטו ב- 2003 בקבוצה של נציגים רשמיים מכלל המדינות יחד עם  ארגון הבריאות העולמי, דיברו על איך מדברים על תופעת העישון. המסקנה היתה שצריכים לטפל בתעשיית הטבקולכן קראו לזה .tobacco control

2005

חותמים באו"ם על האמנה ולאחר האישור זה נכנס לתוקף החל מ- 2005. זאת אחת האמנות שחתומים עליה 187 מדינות 90% מאוכלוסיית העולם אמורה להיות תחת האמנה הזאת וזה השיג מרשים.
החל מ- 2005 יש מפגש אחת לשנתיים של כלל הנציגים הרשמיים של המדינות, ובו מחליטים מה צריך לקרות בשביל control פיקוח על הטבק.

2008

ארגון הבריאות העולמי מפרסם 6 אסטרטגיות מוכחות לפיקוח על הטבק, תחת כלי בשם MPOWER :

  1. Monitoring– ניטור השימוש בטבק ומדיניות המניעה. כמה טבק משתמשים, מה נפח התופעה מבחינת השוק ומבחינת התמותה והעישון ומה מדיניות המניעה. מה באמת עושים? מעקב שיטתי.
  2. Protection– הגנה על אנשים מפני עשן הטבק. ברגע שיש איסור לעשן במקומות ציבורים זה ישפיע על המעשנים שאולי יצמצמו את מספר הסיגריות.
  3. Offering– סיוע בגמילה משימוש בטבק. כל הווריאציות שיש, כדורים, סדנאות, QUIT LINE – פרוטוקול לשיחות טלפוניות. (בישראל, סדנא של 'סמס והפסק' – תוכנית שאומרים מה מדאיג ושולחים הודעות לפי מה שאומרים, תוכנית שבוחנים כרגע).
  4. Warning– אזהרה על הסכנות של הטבק. יש מדינות שהכניסו תמונות מזעזעות על הקופסאות סיגריות והכוונה שאנשים לא ירצו לקנות את הסיגריות. פירוט תכולת הסיגריות – טיעון התעשייה, לא רושמים בגלל סודיות המתכון מה מכילות הסיגריות.
  5. Enforcing– אכיפת איסורים על פרסום, קידום וחסות לטבק. לדוגמא על פי החוק בישראל אין כמעט מכונות אוטומטיות לממכר סיגריות, והן צריכות להיות לפחות קילומטר מבית ספר. בישראל מותר לעשות פרסומות באינטרנט וברשתות החברתיות.
  6. Raizing-העלאת מיסוי על טבק ומוצריו. האסטרטגיה הזאת היא הכי טובה. מיסוי עובד על כל האוכלוסיות, ויכול להשפיע על כל שלבי התהליך, בשונה מאסטרגטיות של גמילה. ולכן היא הכי אפקטיבית.

8.1 מיליארד ש"ח בשנה האזרח הישראלי מוציא על הסיגריות- לאיפה הולך כל הכסף?
כמה הכנסות למדינת ישראל? 6.1 מיליארד ש"ח בשנה ממס על הטבק. כאשר נקבע המס על הסיגריות בארץ הוא לאו דווקא נקבע בהקשר של קידום בריאות, ולכן מאוד קשה לקחת מהכסף הזה של קופת המדינה. במקביל, ניתן לראות כי ככל שמגבירים את המיסוי רואים במקביל שוק שחור.

ב- 2003 הארגון הבריאות העולמי יצר אמנה לטיפול ובקרה על שוק הטבק. בשנים האחרונות המדינות השותפות גיבשו פרוטוקול בינלאומי נוסף, ייעודי לנושא הטיפול בסחר בלתי חוקי. באירופה יש תנועה חופשית בין המדינות, קונים וחוזרים חזרה ולכן יש צורך באמנה לסחר בלתי חוקי שנועדה לטפל בתופעה הזו. זה גורם לשיתוף פעולה בין המדינות.

מדיניות בארץ

שני מאמרים מומלצים

Rosen and Peled-Raz. Tobacco policy in Israel: 1948-2014 and beyond. Israel Journal of Health Policy Research (2015) 4:12, של ד"ר לאה רוזן, ראש המחלקה לקידום בריאות, אוניברסיטת תל אביב. למאמר

David Levy, David B. Abrams, Jeffrey Levy and Laura Rosen. Complying with the framework convention for tobacco control: an application of the Abridged SimSmoke model to Israel. Israel Journal of Health Policy Research (2016) 5:41. למאמר

המאמר מנתח את המדיניות בישראל – ובודק איך המדינה מיישמת את ה- MPOWER.

  • ב- 1983 ישראל חוקקה חוקים והתחושה של האוכלוסייה שכשיש תיקונים לחוק לא מרגישים זאת והאפקט על הבריאות קטן, אל מול חקיקה חדשה ושנויה במחלוקת. ישנה בישראל חקיקה של אזורים נקיים מעישון ואיסור פרסום עישון.
  • ב- 1994- אסרו על עישון במקומות עבודה (תיקון לחוק). יש שוני כשיש חדר עישון לבין שאסור בכלל, שאז אפשר להגדיר חדר עישון.
  • ב- 2002 התחילו להעלות את המס. הגיעו ל- 80% מס על טבק. ב- 2002 היה עדכון על חוק העישון.
  • ב- 2007 היה תיקון לחוק על הגבלת עישון בברים ומסעדות. החוק לדוגמא אומר שאסור לשים מאפרות בחוץ.
  • ב- 2010 נכנסו לסל הבריאות טכנולוגיות לגמילה. נכנסו שתי תרופות ג'ייבאן וג'מפי, בהתנייה לעשות סדנא.
  • ב- 2011 התקבלה החלטת ממשלה לתוכנית לאומית – צמצום העישון ונזקיו. תוכנית לאומית ל- 5 שנים, 10 מיליון ש"ח לשנה כפול 5 שנים.

מה יקרה אם מדינת ישראל תיישם את מלוא ה- EMPOWER

דיון בכיתה

  • נדרשת השלמה של חינוך, לבני נוער ובכלל
  • תהיה ירידה בהכנסות המדינה כי ייכנס פחות כסף ממיסוי על מוצרי טבק
  • תרד התחלואה
  • תהיה עלייה בהוצאות הפנסייה.
  • תהיה הנעה של הכלכלה כי אנשים בריאים וכלכלה פורחת. יצרכו במקום סיגריות דברים אחרים.
  • שיפור איכות חיים ואריכות ימים
  • פחות זיהום סביבתי

הגורם האנושי– מדברים על אדם שמקבל החלטה וכאן ישנה רעה חולה. ארגון הבריאות העולמי עושה מה שהוא צריך לעשות, שזה להסתכל מלמעלה ולתת סטנדרט. מדינה שתיישם רק ההמלצות של הארגון לא תצליח, מכיוון שכל מה שקשור לחינוך ותוכניות התערבות לא נמצא בקווים המנחים והסטנדרטים של ארגון הבריאות העולמי.

מנקודת המבט של קידום בריאות – ראינו את האוכלוסיות בסיכון, חזרנו לאנשים ומה האנשים צריכים לעשות ביום יום בשביל לעזוב את הסיגריות. צעדי המדיניות הלאומיים לא בהכרח יסייעו להפסקת העישון בקרב האוכלוסיות בסיכון.

מעגל העוני – מדבר על אוכלוסיות סוציו-אקונומיות נמוכות.

המודל מתייחס למחסור. מדבר על סטרס ונסיבות חיים קשות. עישון זה משהו נורמטיבי במשפחות שמעשנות. הסביבה אינה בטוחה, הוא פגיע להתחיל לעשן כי צריך להתמודד עם נסיבות הלחץ. הוא יכול להרשות לעצמו כסף לעשן והוא יגיב לסטרס, איפה שהוא נמצא. הוא ממשיך לעשן יש לו פחות עידוד מהסביבה החיצונית להפסיק לעשן. בהמשך ישנה החמרה של התופעה. פחות כסף לקנות מזון יותר טוב. ישנו לחץ כספי יותר גדול והוא מרגיש פיסית פחות טוב. מכניס לגוף רעלים. ממשיך למעגל ודווקא האוכלוסיות המוחלשות חוטפות את התופעה בצורה יותר קשה.

זו אחת הסיבות מדוע  אוכלוסיות בסיכון צריכות תוכניות התערבות שיטפלו ספציפית במצב שלהם. לכלל האוכלוסייה הכללים והמדיניות הגבוהה של ארגון הבריאות העולמי טובה ומספקת.

במצב סוציו-אקונומי נמוך – עיקרון החסר – כשאדם עני נוצר חיבור בין עוני לאי-שוויון בבריאות. אדם לחוץ דואג להישרדות, ופחות קשוב בסדרי העדיפויות שלו לבצע מאמצים לשיפור בריאותו. ומה שצריך לעשות בבניית תוכניות התערבות מותאמות לאוכלוסיות מוחלשות, הוא לעבוד על המרכיבים הקשים שמביאים את האדם למצב הזה. לטפל בשורש של הדברים.

תוכניות התערבות חייבות להיות תפורות למאפייני אוכלוסיות הסיכון, ולכן חייבים להגיע במדיניות בריאות לאומית גם לאוכלוסיות בסיכון, ולא להישאר רק בצעדי מדיניות גורפים לכלל האוכלוסייה

כמה אנשים עברו סדנאות הפסקת עישון בישראל בשנה? בשנת שיא ליישום – 26 אלף. מתוך 1.1 מיליון מעשנים. % ההצלחה להיגמל עומדים על כ- 15-20% לתוכניות מעולות. לדוגמא, לפי מחקר של המאוחדת, 14% נגמלים בסדנא.

להורדת מצגת ההרצאה

%d7%a2%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa%d7%95-%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%90

ההרצאה ניתנה ב 8.12.16 בקורס אסטרטגיה וחדשנות בבריאות הציבור באוניברסיטת אריאל של ד"ר מיכל חמו לוטם

סיכמו:

לראיון עם שירה בערוץ היוטיוב של הקורס

מקורות:

[1]  התופעה התחילה עם בני נוער יהודים בארץ ונפוצה במזרח התיכון.

[2] Doll R, Peto R, Boreham J, Sutherland I. Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male British doctors. BMJ. 2004;328(7455):1519.

[3] http://tobaccocontrol.bmj.com/content/3/3/242.

[4]  בארץ נהוג להציג נתוני אוכלוסייה בוגרת מעל גיל 21, בשל תקופת השירות הצבאי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s