המטופל הדיגיטלי

מרצה – אורי גורן, מנהל חוויה דיגיטלית, טבע ישראל

המתעניינים בתחום מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של אורי: e-פוכונדר

 

המהפכה דיגיטלית ברפואה

עולם הצרכנות עובר עוד שלב נוסף בהכנסה של עוזר אישי ממוחשב אמיתי הביתה – דרך שבסופה נראה רובוטים משתלבים בחיי היום יום ומעלים את איכות החיים. לדוגמה אקו אלקסה של אמזון, רובוט משרת קולי בבית. אלקסה מקבלת בקשות ופקודות, עונה על שאלות וממלאת פקודות המשתמש. החיבור לאינטרנט והיכולת לפתח אפליקציות ולהתאים אליה את המכשירים הביתיים הופכת אותו יעילה במיוחד. אלקסה עונה על שאלות בתחומים רבים, כמו מזג אוויר, זמן מקומי, הקראת חדשות. היא נותנת מידע על שירותים שונים, מידע שימושי נוסף כמו מידות, משקלים ועוד. בנוסף, אפשר להכתיב לה, לנהל דרכה רשימת קניות וגם לבקש ממנה לתת תזכורות שונות. היא גם כמובן משמשת כשעון מעורר מתוחכם. הדגמה בסרטון הבא.

הייחוד הוא שניתן להפעיל את אלקסה בדיבור פשוט, וכמובן שכבר החלו פיתוחי יישוים רפואיים.

הרפואה חוזרת הביתה

ברפואה לפני 100 שנים הרופא עשה ביקורי בית, עם הזמן  הטיפול הרפואי עבר לבית החולים ולמרפאות. הרפואה החדשה חוזרת שוב הביתה. ליבת השינוי כיום היא החזרת הטיפול לבית המטופל. המשמעות היא שתפקודי בריאות ורפואה רבים ייעשו מהבית.

אלקסה היא דוגמה לרובוט בית חכם, שיכול להעביר אינפורמציה, כולל מידע רפואי, תוצאות בדיקות דם ועוד. חלק מן השינוי נובע מכך שמטופלים יוצרים את המידע, ולא רק הרופא. נוצר היפוך תפקידים, המטופלים נותנים לרופא מידע ולא להפך. המדובר במידע אורכי מלבישים, שמצטרף למידע מבדיקות מעבדה והדמיה. זה גורם לכך שמעורבות המטופל בטיפול הולכת וגודל עם הזמן.

E-patient

התפיסה הישנה של רפואה כבר פחות רלבנטית, ואחת ההבנות המובילות היא החשיבות של מעורבות המטופל בהחלמתו.  נגישות המידע באינטרנט היא כמובן עוד נדבך המאפשר את המהפכה הזו. כך למשל בישראל:

  • 30% מהישראלים גולשים באינטרנט יותר מ-5 שעות ביום (הממוצע העולמי 15.%)
  • 70% מהישראלים נכנסים לפייסבוק לפחות פעם ביום
  • רק 6% מהישראלים לא השתמשו בפייסבוק
  • רק 0.6% מהישראלים לא השתמשו ביוטיוב מעולם
  • 44% מהישראלים נכנסים ליו-טיוב לפחות פעם ביום
  • 60% מהישראלים בגילאי 25-44 טועני כי הרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד מהחיים  שלהם

האגודה לרפואה שיתופית הקימה את רשת המטופלים באינטרנט, כך שמידע רלבנטי זמין שם, כבסיס של שיתוף פעולה בין המטופלים ובין הרופאים.

ד"ר תום פרגסון, שנפטר ממחלת הסרטן, הוא אחד הרופאים שקידם את הרעיון אודות החשיבות בתרומתם של מטופלים לבריאותם העומד בבסיס תפיסת ה  e-patient והוביל להתהוות המגמה הזו. ממשיכיו החליטו לסכם ולהוציא לכתב את מה שהוא רצה לקדם, שהיום נהיה כבר מאד פופולרי.

הם חילקו את המטופלים ל- 4 קבוצות:

  1. מודעים – עושים מה שהרופא אומר אבל מודעים למידע הזמין
  2. מעורבים – יודעים הרבה ורוצים להיות שותפים בהחלטות הרופא אודותם
  3. מקבלים – עושים בדיוק מה שהרופא אומר
  4. עצמאיים – מטפלים בעצמם לבד ורק לעתים מערבים את הרופא המטפל

 

דוגמה לדרך לעבד כמויות מידע בצורה שנגישה בשילוב מטופלים נולדה ביוזמת מטופלת שהיא חולה סכרתית, שרצתה לאפשר שימוש במידע מכמויות בדיקות של רמת סוכר, ופיתחה את פרצופי צ'רנוב

כל פרצוף מייצג את רמות הסוכר לאורך יום בחיי המטופל, כל אלמנט בפרצוף – שיער, עינים, כובע וצבע, מיצג קבוצת משתנים וכשהפרצופים חריגים זה מושך תשומת לב לבדיקה מה לא היה תקין בבשיקות הסוכר באותו היום.

 

דוגמה נוספת היא הסיפור של הוגו קמפוס, שנאבק לקבל את המידע מקוצב הלב שלו. אצל קמפוס הושתל קוצב לב פנימי, שתיעד אינפורמציה על פעילות הלב. קמפוס ביקש את המידע וגילה שרק החברה המייצרת את המידע. לאחר ויכוח ארוך ומאבק מסוק החברה נאותה להתחיל את המידע באופן חלקי לידי המטופל, על פעילות הלב שלו.

 דוגמה נוספת היא חברת GINGER.io, שיוצרת מעקב עבור מטופל דרך הסמארטפון, ללא צורך בלבישים. ראו בסרטון הבא.  היא מאפשרת שימוש בטכנולוגית טלפון חכם למעקב אחרי בריאות נפש דיגיטלית לאנשים עם דיכאון וחרדה. מנתרת כמות שיחות, הודעות טקסט, תנועה ועוד.

יונתן אדירי  שהיה יועץ החדשנות של פרס הקים את חברת  HEALTHY.IO שפיתחה דרך למתן תשובה על בדיקת שתן בבית, צילום הסטיק בסלולרי מספק פיענוח בדיקת שתן. כל הללו הן דוגמאות לזה שהטכנולוגיה והאינטרנט הם פרמטר ליצירת "חולה חדש". הם מאפשרים:

  • הנגשת מידע,
  • יכולת ליצור קשרים עם חולים אחרים
  • ויכולת להשתמש בחכמת ההמון

 

"The strategy that will fix healthcare"

 

Dr. Charles Safran, President of the American Medical Informatics Association

"מטופלים בארצנו הם המשאב הכי לא מנוצל, ועבורם מונח הכי הרבה על כף המאזניים. הם רוצים להיות מעורבים בטיפול שלהם, השתתפותם תוביל לתוצאות בריאות טובות ביותר בעלויות נמוכות יותר ובסיפוק מטופל  גבוה באופן משמעותי." 2004.

ראיות חד משמעיות מדגימות את הרווחים מתקשורת טובה יותר עם המטופלים, ומעורבות החולים באופן הדוק בטיפול שלהם, למשל עליה בהיענות להמלצות רפואיות, פחות תלונות, תביעות רשלנות פחות, שיפור בבריאות החולה ועוד.

יש לנו דרך ארוכה בישראל להגיע לשם, לבנות מערכת שתייצר יותר ערך לחולים, תמקסם שירות, איכות ותוצאות, במחיר נמוך יותר. חיוני לארגן את מערכת בריאות סביב צרכי החולים ולא סביב המערכות והרופאים.

גם מאמר ב– British Medical Journal BMJ  מצא שחולים ישפרו את מצבם הבריאותי אם יהפכו להיות פרטנרים רציניים בטיפול רפואי שלהם, לדוגמה יתנו חוות דעת על השיפור במצבם, יהיו חלק בעיצוב מחקרים ועוד.

HL7 Standards

טנדרטים הנחיות, ומתודולוגיות שבאמצעותם מערכות בריאות שונות יכולות לתקשר זו עם זו. חוסר התקשורת בין המערכות הוא בעיה מרכזית, והמרצה מציין כי המטרה היא שמידע ישותף ויעובד בצורה אחידה ועקבית. קיומם של סטנדרטים אלה מפשר ארגוני בריאות לשתף מידע קליני בקלות יחסית, ולהקטין את הנטייה של טיפול רפואי להיות מבודד גיאוגרפית.

הרפואה הדיגיטלית היא המימד הרביעי, שחוצה את 3 הצירים הטרדיציונליים בהם ניתן השירות הרפואי

  • בית החולים
  • המרפאה
  • הבית

 

למאמר של אורי איפה לתקשר דיגיטלית עם המטופל? בחדר ההמתנה

למאמר של אורי סקר חדש: חולים מנוגה, רופאים ממאדים – פערים בתפיסה הדיגיטלית

לראיון 1 עם אורי בערוץ היוטיוב של הקורס, לראיון שני, ולראיון שלישי

ההרצאה ניתנה ב 5.1.17 בקורס אסטרטגיה וחדשנות בבריאות הציבור באוניברסיטת אריאל של ד"ר מיכל חמו לוטם

סיכמו:  אורלי ברק,  אולגה מורביוב

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s