אגרת חוב חברתית למניעת סכרת

מרצה: הגב' אירה פרידמן סמנכ"לית SFI -Social Finance Israel

לפרופיל של אירה בלינקדאין

מה הן אגרות חוב חברתיות?

אגרות חוב חברתיות הם מכשיר חדשני שמאפשר הגדלת עוגת המימון באמצעות משקיעים שבמידה ויצליחו ירוויחו כסף שנחסך והמדינה ומוסדותיה יממנו בדיעבד.

היזם מאחורי הרעיון הוא סר רונלד כהן, מייסד קרן ההשקעות איפקס (שקנתה את תנובה). הצוות של SFI הוא שילוב של אנשים משדה החברתי ומשוק ההון.

לא למדינות ולא לתורמים יש מספיק כסף וצריך לפתור את בעיות המימון, שנדרש בכי לפתור בעיות חברתיות. אנו לא חיים בעולם אידאלי, ולמדינות אין מספיק כסף ומשאבים לטפל בכל בעיות החינוך הבריאות הרווחה וכו'.

המודל הראשון נבנה על שיקום אסירים בבריטניה – העלות למדינה כבדה, ומצד שני זו דלת מסתובבת – אנשים שיצאו מהכלא חוזרים פעמים רבות תוך מספר שנים. היו ראיות ששיקום אסירים מצמצם את החזרה בכ 60%  והבעיה הייתה ההשקעות בשיקום. רונלד כהן גייס את התקציב ממשקיעים, חתם מראש עם הממשלה שאם המיזם מול קבוצת ביקורת יצליח היא תחזיר למשקיעים כסף, שיאפשר להם להחזיר את ההשקעה בצירוף תשואה.

ההחזר של המשקיע בנוי על הצלחה חברתית. אם המשקיע מצליח לשים את כספו במיזם שיזור לחברה ויצמצם עלויות הוא ירוויח. כך נולדה איגרת חוב החברתית הראשונה באנגליה, במיזם שבו גוף מקביל ל SFI שיקם אסירים באמצעות מימון עמותות מתמחות בשיטות מוכחות, ומשקיעים חברתיים סיכנו את כספם. הצלחת המיזם יצרה WIN- WIN

  • הממשלה הרוויחה (וחסכה סיכון כספי ציבור)
  • האסירים קיבלו טיפול אפקטיבי יותר
  • המשקיעים קיבלו תשואה ותשואה חברתית.

דוגמאות נוספות לאגרות חוב חברתית

  1. אומנה: השארת ילדים במשפחה ביולוגית חוסכת כסף ונזקים עתידיים לילדים.
  2. בדידות קשישים גורמת תחלואה ועלויות משקיות:: באנגליה מוכנים לשלם על קשיש לא בודד. אם אחרי שנה של התערבות הקשיש נמצא בשאלון כ'לא בודד' המדינה מחזירה כסף למשקיע, שיכול לגלגל אותו למטרה הבאה.
  3. הומלסים: עלויות אשפוז יקרות.
  4. סכרת – בהמשך
  5. צמצום נשירה של סטודנטים ממדעי המחשב, אם הסטודנט נושר – המוסד לא מקבל תקציב וגם לא מקבל הטבה בסוף. ואז תהיה תמיכה בסטודנטים שלא יעזבו, תמיכה שהסטודנט ילמד בסופ"ש ולא יצטרך לעבוד. זו הייתה האג"ח הראשונה בישראל, והמשקיעים מקבלים בימים אלה החזר ראשון.

אג"ח למניעת סכרת סוג 2

סכרת סוג 2 מוגדרת כמגפה. בישראל חצי מיליון סכרתיים. עלויות הטיפול הרפואי גבוהות, וכנל העלויות של הביטוח לאומי. מדובר בבעיה מרכזית עם עלויות גבוהות, ואם אפשרות למניעה של חולים עם תסמונת מטבולית – שהם קדם סכרתיים, ומאובחנים באמעות:

  1. גלוקוז בצום בדם מעל 100
  2. BMI
  3. המוגלובין A1C מעל 6.

הגופים שירוויחו הן קופות החולים והביטוח הלאומי. קופ"ח יחסכו עלויות טיפול ואילו ביטוח לאומי – בקצבאות. הם סיכמו עם SFI ללכת על אנשים עם תסמונת מטבולית בסיכון גבוה, קרי גלוקוז בצום בין 110 ל-120

ההתערבות למניעה: ראו שניתן לצמצם ולהאט המעבר מתסמונת מטבולית לסכרת באמצעות שינוי התנהגות שכוללים ספורט והפחתה של 5% מהמשקל. ראו כי לגוף יש "זיכרון מטבולי", תוכנית של 16 שבועות מספיקה לדחות או למנוע הופעת המחלה.

החדשנות: המיזם הוא חדשני בישראל ובעולם – אג"ח ראשון בתחום חולי.

החיסכון: חיסכון עלויות של חולה סכרתי וקצבאות. יש להראות כי נוצר רווח שהוא ההפרש בין החיסכון לבין ההשקעה במניעה

המיקוד: אוכלוסייה בסיכון מוגבר, אותם צריך לשכנע לערוך את השינוי.

יצירת האימפקט

SFI יצאו לדרך בכללית (מאגר הכי גדול של סכרתיים וטרום סכרתיים בארץ) ובלאומית (קטנה יחסית), לאחר משא ומתן שכלל את משרד האוצר. המיזם מלווה במחקר ובסופו של דבר צריך לתקף אותו. תוכניות ההתערבות תתפרס על פני שנתיים – שנה מסיבית ושנה שנייה של "שימור". התוכנית תכלול מפגשים משפחתיים ופרטניים, שעלותם כ- 10,000 ₪ לאדם. הגוף שנבחר לבצע את ההתערבות הוא  חברת B-WELL  מקבוצת מגדל. לא נמצא במגזר השלישי גוף עם הניסיון הזה.

שינוי התנהגות הוא דבר מורכב, והיצירה והשימור של המוטיבציה הם אתגרים קשים לפיצוח. תהליך העבודה:

  1. המועמדים מאותרים מתוך מאגר של שתי קופות החולים, בהתאם לבדיקות מהתקופה האחרונה.
  2. לאחר האיתור – הם מוזמנים למפגש עם רופא המטפל בקהילה
  3. הרופא מציג להם את הסיכון האישי שלהם ומציע להם להיכנס לתוכנית ההתערבות
  4. חברת B-WELL המתמחה בנושאי בריאות, עושה אימוני כושר, עובדת עם הצבא תעבוד עם המטופלים שיבחרו להצטרף.

תתקיים הערכה שתשווה את קבוצת ההתערבות לקבוצת ביקורת ותבחן את שיעורי הופעת הסכרת. לכן נבחרו יישובים מספיק גדולים על מנת שתהיה קבוצת ביקורת מהימנה, והמחקר מבוסס על פרוטוקול מוגדר וברור.

הפן התמחירי כולל קביעת תשלום פר-ראש לאדם שלא פיתח סכרת לעומת קבוצת הביקורת. הערך הכלכלי בקצבאות נמדד ע"פ הזמן, אולם המשקיעים לא מסכימים למכשירים ארוכי טווח אז יש גם תשלום סופי לתקופה.

כיצד יודעים שהתוכנית תצליח?

היא מבוססת על מודל של תוכנית אמריקאית שנמשכה 16 שבועות, ובארץ תורחב לשנתיים, לכן מצפים לתוצאות טובות יותר, שיאפשרו תשואה של עד 13% למשקיעים. מעל תשואה זו שמו CAP

התקווה היא שכשהמדינה תצבור ביטחון היא תאמץ תוכניות גם בתחומים שקשה להעריך אותם כספית.

אג"ח חברתי עשוי להפנות כספי תורמים  – כי מקבלים תשואה, התחום הוא חלק מתחום צומח הקרוי השקעות אימפאקט.

תקווה נוספת היא שבעתיד יופנו לתחום כספי הגופים המוסדיים המשקיעים סכומי עתק שהם  הפנסיות של הציבור, וכך יגדלו הסכומים המופנים לתחומים החברתיים.

אסטרטגיה וחדשנות בבריאות הציבור, ד"ר מיכל חמו לוטם

תאריך ההרצאה – 8.12.16

סיכמו:

לראיון וכתבה בדה מרקר על אג"ח חברתי

לאתר SFI Israel

לראיון עם אירה בערוץ היוטיוב של הקורס

 535297182

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s