טכנולוגיות רפואה וקידום בריאות קשישים

מרצה: ד"ר יעל בנבנישתי

יו"ר חוג טכנולוגיות לגיל השלישי בהתאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה

 

לפרופיל של יעל בלינקדאין

המתעניינים בתחום מוזמנים לקבוצת הפייסבוק New Age Technologies – Wellness Group אותה יעל יזמה/

קשישים ובריאות

 

80% מהוצאות מערכות הבריאות הם על האוכלוסייה הקשישה, יותר נכון בשנה האחרונה בחיים. ככל שתוחלת החיים עולה אנחנו מתמודדים עם כמה בעיות:

  1. בריאות.
  2. פנסיה.
  3. עלויות מערכת הבריאות עולות יותר מעלויות התוצר.

זה דוחף מדינות למעבר הפרדיגמה מ Illness to Wellness.

המטרה: לקשר את הטכנולוגיה לתוך עולם הזקנה.

מה זה זקן, איך אנחנו נראים בעיני הצעירים שאנחנו זקנים?

איזה סטראוטיפים יש לנו על להיות זקן? של לרדת ביכולות ולהיות מוגבל, ללכת עם מקל לרייר ולרעוד. את כל זה רואים בסרטון שהפיק ארגון AAIP –האמריקאי שמרכז את כל הפנסיונרים ומהווה חותמת איכות על מוצרים לעולם הזקנה כמו: ביטוח טיולים, אביזרים וטכנולוגיות במטרה להתגבר על ה – Ageism (= גילנות).

לכן אנשים נרתעים מלהיות זקנים, יש אפליה על רקע גיל – Ageism, ועוד, כל זה בעולם בו מספר הזקנים הולך ועולה. כיום כ 12% מהאוכלוסייה הם בני 65+, וזה בעלייה. לזה יש השלכות כלכליות, של שירותי הבריאות והשירותים סוציאליים שדורשות היערכות. מבנה המשפחה הולך להשתנות – יהיו יותר ילדים שיש להם סבא וסבתא מאשר אחים. חשוב שנתחיל לחשוב איך אנחנו רוצים לראות את העולם שלנו ואיך אנחנו רוצים לדאוג לאנשים המבוגרים בעולם הזה.

תופעת הזדקנות האוכלוסייה בולטת בעיקר במזרח, סין ויפן כבר מחילות תוכניות אב לאומית להתמודדות על הגיל השלישי והרביעי.

פירמידת הגילפעם שכבה מאוד יותר רחבה של הגיל הצעיר וככל שאנחנו עולים בגיל אחוז המבוגרים באוכלוסייה הצטמצם. אך כיום הפירמידה הופכת "מלבן".

השינוי הכי משמעותי מבחינת ההרכב של האוכלוסייה הוא בגילאי 85 ו 90 שכיום פעילים, מחפשים תעסוקה ומסוגלים להמשיך ולתרום לחברה. חשוב למצוא דרכים לאפשר לקבוצה זו איכות חיים גבוהה, שחלק ממנה הוא היותם פעילים ויצרנים, היצרנות תורמת לאיכות החיים.

הקשר בין גיל, רמת החיים במדינה ומשתנים שונים:

מגורים לבד מול מגורים חמולתיים: אם מסתכלים על בני 65 שגרים לבד אפשר לראות שארצות שרמת ההכנסה הסוציואקונומית גבוהה – יש יותר אנשים שחיים לבד בהשוואה לארצות במצב סוציואקונומי נמוך – שם עדיין ניתן לראות מגורים משותפים. המגמה הזאת הולכת ומשתנה ויותר קשישים גרים לבד ולזה השלכות רבות החל מההוצאות הכלכליות של משק הבית ועד יחסי המערך הבין דורי במשפחה.

תפיסת הבריאות העצמית וגיל: של אנשים הולכת ויורדת עם הגיל. חלק מזה קשור בזה שהרשת החברתית הולכת ומדלדלת עם הגיל והבדידות גורמת לאנשים לחוות את ההבריאות שלהם כפחות טובה ככל שהם מתבגרים.

עישון וגיל: בארצות עם מצב סוציואקונומי נמוך יש צריכת טבק יותר גבוהה גם בגילאים המבוגרים וללא ספק זה גם משפיע על הבריאות.

פעילות גופנית וגיל: בכל הארצות יש עליה בפעילות הגופנית עם הגיל, עקב זמן פנוי, ועלייה במודעות. זה ממצא מאוד חיובי כי זה שומר על אורח חיים בריא.

שימוש בדיגיטל בגיל הקשיש

השימוש בדיגיטל הוא שימוש באינטרנט, במחשבים, בסלולר.

יתרונות השימוש בדיגיטל:

  1. טיפול במשימות היום יום – קניות , איתור תעסוקה, מניעת בירוקרטיה – דוגמא, פרוייקט לאומי שנקרא "ישראל דיגיטל" שמנסה להנגיש את הטפסים הרגילים שצריכים להגיש ביד ובמקום זה להגיש באמצעים דיגיטלים.
  2. חיפוש מידע, לרבות מידע בריאות – יותר אנשים מגיעים לרופא עם ידע מוקדם על המחלה שלהם ועל האופציות הרפואיות שקיימות, ואפילו כאלה בניסוי.
  3. קשרים חברתיים
  • דיגיטל הוא מכשיר לקשר עם בני משפחה, מיילים, ווצאפ, פייסבוק.
  • שיח עם גופים אחרים- צ'אטים, דיונים.
  • איתור מסגרות חברתיות – המפרסמות את הלו"ז והמיקום לפעילויות השונות
  1. בידור ופנאי – דיגיטל מאפשר להתעדכן בחדשות, לצרוך תוכן מתאים ומעניין, ליצור יצירה ולבטוי עצמי, למשל בבלוג אישי.
  2. היתרונות הללו גדלים בקשישים מוגבלים פיזית ולא יכולים לצאת למועדון או לחוג, הם אלה שצריכים את הדיגיטל כדי להשתתף בדיונים, ללמוד, לצאת למשחק ברידג' בלי לצאת מהכיסא כי הם לא תמיד מסוגלים. והם אלה שהאמצעים הדיגיטלים מבחינת איכות החיים והבריאות מאוד חשובים ועקרוניים.

רכישת מיומנויות שימוש בדיגיטל מקנה תחושה של מסוגלות עצמית. גם לקשיש יש סטראוטיפ עצמי שהוא לא מסוגל להתמודד עם דברים חדשים לרבות דיגיטל, וכשהוא מצליח לרכוש מיומנות חדשה היא לא רק מצמצמת את הפער הדיגיטלי אלא גם נותנת לו תחושה עצמית טובה, חוייה של מסוגלות שתורמת לאיכות החיים ולערך העצמי של האדם.

כל אלה תורמים לנו לשימור הבריאות הגופנית והנפשית, והשתיים משפיעות האחת על השנייה.

במה ניתן לראות את השימוש בדיגיטל לאנשים בני 65+ 

  1. חיפוש מידע- הכי שכיח. כל דבר שרוצים לדעת נכנסים לgoogle ומחפשים מידע
  2. מיילים גם מאוד נפוץ בשימוש אצל זקנים.
  3. השתתפות בקבוצות דיון
  4. הורדת קבצים, שימוש ממשל- כל הטפסים למיניהם במקום ללכת ולעמוד בתור
  5. משחקי תוכן, להיות שותף, להיות פעיל, להיות חלק מקבוצה בלי היכולת לצאת מהבית
  6. תשלום חשבונות וקניות.

הרשימה הזו מצויה ביחס ישר לתעשיות שהנגישו את האפליקציות שלהן לאנשים מבוגרים ומאותגרי טכנולוגיה. מנועי החיפוש היו ראשונים, ואילו שרותי הממשל והטפסים נמצאים בהמשך ועדיין עולם המשחקים והקניות הכי פחות מונגש, יתכן שהם חושבים שהקהל המבוגר עדיין לא קהל יעד שלהם.

שימוש בדיגיטל בקשישים

השאלה הנכונה היא לא האם הדור המבוגר משתמש בדיגיטל, אלא האם הוא ממצה את הפוטנציאל שיש בדיגיטל להציע לו. בני הדור הזקן- צעיר עד גיל 80 היו חשופים לאינטרנט ולמיילים במהלך חיי העבודה שלהם, הם מאמצים טכנולוגיות יחסית בקלות אבל עדיין לא הגיעו למיצוי הפוטנציאל המלא כי חברות טכנולוגיות לא מאמינות שהם מסוגלים ולא משקיעות בהנגשה.

אנחנו בדור מעבר, דור ביניים אל הקפיצה הדיגיטלית הגדולה לדיגיטל. זקנים צעירים חשים יותר נח עם הכלים הדיגיטלים, הם היו חשופים אליהם בעבודה האחרונה שלהם והם מודעים לתועלות ולפוטנציאל שיש בדיגיטל. הבעיה היא יותר ההנגשה ובשימוש. לעומת זאת לאנשים בני 80 יש פער דיגיטלי וחסם ממשי.

כל אדם מבוגר יכול ללמוד דברים חדשים, זה פשוט לוקח יותר זמן ותרגול, אבל כדאי לחשוף אותם לדברים חדשים ולאפשר להם לאמץ טכנולוגיות חדשות שיכולות להטיב עם איכות החיים שלהם בצד כמובן חווית המסוגלות העצמית.

חסמים לאימוץ טכנולוגיות:

מחלקים לארבעה חסמים עיקריים:

  1. חסם מנטליהפחד להיכשל – "עדיף כבר להשתמש ביומן על המקרר במקום לשים תזכורת בפלאפון"
  2. חסם הידע המעשי חוסר הבנה וצורך בהדרכה. זה חסם של ידע והנגשת הידע שחייבים להתגבר עליו ולאו דווקא רק לאנשים מבוגרים.
  3. חסם פיזי– ציוד לא מותאם. למשל – בעיית ראיה והמקלדת מאוד קטנה.
  4. חסם הנגישות בעיקר תקציב.

את החסם הפיזי וחסם הנגישות ניתן לפתור עם כסף, יש חברות שמתמחות בציוד לאנשים עם מוגבלות. לדוגמא חברת "דגש" מחזיקה מקלדות, עכבר, מסך, ולאנשים עיוורים, לאנשים עם בעיות שמיעה שצריכים הגברה ועוד. לגבי חסם הנגישות – המחירים הופכים יותר ויותר זולים.

במחקר לאיתור חסמים של קשישים לשימוש בטכנולוגיה מצאו שלקשישים עם תפיסה שלילית על זקנה יותר נרתעים מלהשתמש באינטרנט כי הם לא מאמינים שהם מסוגלים. מי שתופס את הזקנה שלו כחיובית ואת במצב הבריאות שלו כיותר חיובית יש לו גם את הנטייה לאמץ טכנולוגיות חדשות.

לנשים יש נטייה לקבל חדשנות יותר בקלות, יש להם נטייה לאמץ טכנולוגיה ולהתנסות בה.

אפקט הזרם כולם מנסים אז גם אני מנסה ואם כולם מצליחים אז יש לי יותר אינטרס לדרבן את עצמי ולנסות ולהצליח, ולכן להטמיע וללמד משהו חדש באופן קבוצתי.

הבית החכם

מדע הגרוטכנולוגיה – טכנולוגיה לגיל השלישי הוא ענף ידע שלוקח את הטכנולוגיה ומכוון אותה לתוך האתגרים שמציבה הזדקנות האוכלוסייה.

האביזר אינו מספק, לדוגמה למדידת לחץ דם – צריך לדעת כיצד להשתמש וה לעשות עם המידע במטרה לשפר איכות חיים. היכולת שלנו היום למדוד היא נהדרת – אנחנו יכולים למדוד כמעט כל דבר. השאלה מה אנחנו עושים עם זה. צריך ליצור יתרונות לאדם כדי שהוא יאמץ טכנולוגיה.

טכנולוגיות מוטמעות בבית ליצור "בית חכם" המרכז טכנולוגיות שנוגעות במגוון תחומי חיים: ביטחון ובטיחות, רפואה ובריאות לרבות שיקום מרחוק שמירה על היגיינה, שמירה על תזונה נכונה ועוד, קשר עם הסביבה ומעורבות קהילתית, וקשר משפחתי ובין דורי.

מגוון טכנולוגיות מאפשרות שימור על יכולות פיזיות וקוגניטיביות, תמיכה למטפל העיקרי ותחושת ביטחון ובטיחות בבית לקשיש.

"הבית החכם" מאפשר לאוכלוסייה המזדקנת לשמור על העצמאות ובטיחות בחיי היום יום. בני המשפחה של קשישים שחיים לבד רוצים לדעת שהם בטוחים, ואם יש מצוקה להגיע בזמן. זה סוג של 'אח גדול' אבל בלי לחדור לפרטיות ובלי לקחת החלטות בצורה כפויה על הזקן. לצורך כך אפשר להוסיף ל"בית החכם" מערכות של ביטחון, תמיכה בבריאות, תמיכה בקשר החברתי, רפואה מניעתית.

בית חכם רגיל כולל שליטה מרחוק על האורות, המזגנים, המערכות האור קוליות, והפעלת מכשירי החשמל מרחוק כמו מכונת כביסה. כשאנחנו מדברים על "בית חכם" לאדם מזדקן אנחנו רוצים הרבה מעבר – לייצר מערכת חיים שהיא בטוחה ובטיחותית עבור האדם המזדקן.

תפיסה מרחיבה של "בית חכם" כוללת התייחסות מעבר לבית גם לסביבה וקהילה חכמה, מבחינת הנגישות, קירבה לשירותי בריאות. השיתוף של משאבים – אחות אזורית שמקושרת למידע שאוספים מהמכשירים והיא יודעת לשלוט על אותו אזור, פיזיותרפיסט אזורי, מערכת של ריפוי ועיסוק אזורית, גנרטור אזורי שיפעל כשמערכות החשמל נופלות.

דוגמא, פרויקט של "אשל" ארגון של הגו'ינט שמיועד לקשישים, במיזם עם אוניברסיטת חיפה שמטרתו לעודד יציאה מהבית והליכה במבוגרים ובאמצעות עידוד פעילות גופנית לקדם אורח חיים בריא. המטרה הייתה ליצור ראשית שבילי הליכה מונגשים: חולקו טאבלטים למבוגרים ב-4 שכונות בערים הבאות – חיפה, זכרון וקריות. ביקשו מאנשים המבוגרים ללכת עם הטאבלט במסלול הליכה שהם בחרו מראש ולצלם ולהקליט מה מפריע להם ללכת. המחקר מצא שמדובר בבורות בכבישים, בפסולת של בניה, בחניה על המדרכות. את הממצאים העבירו לעירייה וסימנו בכל שכונה מסלול מונגש שהעירייה דאגה גם לסלול אותו כמו שצריך, לשים ספסלים ותאורה. כך נוצרו מסלולי הליכה "בטוחים".

בשלב הבא החלו יוצאים בקבוצות הליכה 3-4 פעמים בשבוע להליכה מודרכת, כדי להרגיל את האנשים ללכת, והכוונה היא שברגע שזה ייכנס למודעות ויהפוך הרגל אפשר יהיה להפסיק את ההדרכה לקבוצות. זו דוגמה לשימוש בטכנולוגיה (טאבלטים, gps) לקידום אורח חיים בריא.

מה מקנה בית חכם?

  1. ביטחון- גלאים (עשן, גז, טמפרטורה). גלאי יודע למדוד כמה פעמים האדם נכנס לשירותים ואם הכמות חריגה נשלחת התראה למוקד או לבן משפחה. בנוסף יש מערכות הגנה ואזעקה.
  2. בטיחות- לחצני מצוקה, זיהוי נפילות. חברת Hip-Hop פתחה חגורה עם כריות אוויר שמתנפחות ומונעות את השבירה של הירך במקרה נפילה, הם מחשבות את המהירות של הנפילה, הגובה ולחץ האוויר.
  3. בריאות רפואה ומניעה – איתור מדדים ע"י צמידים שמשדרים דופק והזעה, לחץ דם, יכולים לאסוף את כל המדדים האלה ולדעת מה המצב הבריאותי של האדם.

הענות לתרופות – לקיחת תרופות, האם האדם לקח ואם כן בצורה הנכונה ובשעה הנכונה.

מערכת שיקום מרחוק- מערכת פיזיותרפיה, מערכת של ריפוי ועיסוק שבעצם במקום להגיע למכון לקבל טיפול הם יכולים לקבל את הטיפול בבית והפיזיותרפיסט עוקב אחרי הכניסה של האדם למערכת ואחרי הביצועים של המטופל מרחוק. היתרון הוא בעלויות הנמוכות של השיקום, שיכול להמשיך גם אחרי שסל הבריאות נגמר, ובביצוע השיקום בבית הקשיש בנוחות ולא במתקן רפואי.

מצוקת המשאבים דוחפת את משרד הבריאות האוצר והקופות לטכנולוגיות הללו ובהערת ביניים – יתכן שחלק מהפתרונות הללו מתאימים למימון על בסיס אג"ח חברתי.

  1. קשר חברתי- יש מערכות שמאפשרות ממשק עם הטלוויזיה הביתית. מוקדים, עיריות, מתנסים יכולים לשלוח הודעות לטלוויזיה המופיעה כהודעה על המסך, כמו SMS . יש גם אפשרות לשיחות וידאו- עם רופא, אחות, וידאו צ'אט. היתרון הגדול שזה על מסך הטלוויזיה. המבוגר שמאותגר טכנולוגית ולא משתמש במחשב כן משתמש בטלוויזיה, שהיא מוצר מאוד מרכזי בבית.

מערכות שמתממשקות לטלוויזיה מאפשרות לדוגמה פעילות גופנית או שיקומית מונחית ומותאמת אישית. ז"א שפיזיותרפיסט התאים את התרגילים לכאב הגב של אדם ספציפי הזה או לשיקום בעקבות החלפת מפרק של אדם אחר, וכו'. הפיזיותרפיסט יודע אם האדם נכנס להתאמן, יכול להתקשר אליו לדרבן אותו לשמור על אורח חיים בריא.

"הבית החכם" העתידני יודע לזהות ההידרדרות למשל להתקף לב להתריע עליו שש שעות לפני ולאפשר מניעה והתערבות מוקדמת, למשל באמצעות מידע שנאסף מהסנסורים, מהצמידים, מהאפליקציות.

המידע הזה הוא big data שכולל המון נתונים, האתגר לקובעי מדיניות ולקופות הוא לתרגם אותו לשינוי התנהגות ואימוץ הרגלים ואורח חיים בריא.

יישומי בית חכם

בפיילוט אחר שמטרתו הייתה לשפר את איכות החיים של האנשים המבוגרים, להאריך את השהות שלהם בבית לפני הדרדרות וצורך במוסד עם השגחה, השתמשו בגופי תאורה כדי למנוע נפילות ולנתר תנועה בחדרי הבית. כך ראו לדוגמה שאדם נכנס לאמבטיה ולא יצא אחרי שעה וחצי, או שהושארו דלתות כניסה פתוחות , עלול לסמן ירידה קוגניטיבית.

יש כיום מגוון סנסורים, שמאתרים השארת תנור דולק או כיריים מופעלים, יש סנסור בתוך המיטה המאפשר לדעת בדיוק מתי האדם הלך לישון והאם הוא ישן מעט מידי או יותר מידי, אם הוא לא ישן בצורה סדירה שזה גם מנבא התחלה של מחלות. (כמו פרקינסון) בית חכם יכול להראות אם יש ירידה בפעילות או ביציאה מהבית ואז ניתן לבדוק מה קרה.

אפליקציית "Milbat Home "-  האפליקציה נועדה לשמירה על הבטיחות ולמניעת נפילות בגיל המבוגר.

שעונים וצמידים – מחובר גם לאפליקציה שנמצא אצל בן משפחה והבן משפחה יודע בדיוק איפה השעון מסתובב, אם השעון מוטען או לא מוטען, יש לשעון מספר טלפון שניתן להתקשר אליו מהטלפון הנייד שלי והשעון הופך לטלפון, יש לו כפתור מצוקה ברגע שלוחצים עליו שהשעון מתקשר לכל טלפון שהגדרתי מראש.

אפליקציה של לקיחת תרופות –""MediSafe – הינה אפליקציה נוחה, יפה וידידותית לניהול נטילת תרופות שתעזור לכם לנהל את נטילת התרופות בצורה קלה ובטוחה.

Medskeeperאפליקציה חינמית. היא גם מאתרת את מצב הרוח של האדם וזה נותן קורלציה של לקיחת התרופות למצב הנפשי.

סדרני תרופות חכמים שמחוברים לחשמל ויודעים להעיר שהאדם צריך לקחת את התרופה ואם הוא לא לוקח תוך כמה דקות זה מתחיל לנגן ואם לא אז שולח הודעה למוקד.

בנושא נטילת תרופות יש הרבה אתגרים שדורשים מענה:

  1. ניתור של תרופות לפי צורך כמו אקמול שנותנים מעבר ואי אפשר לדעת כמה האדם לקח או לא לקח. ולא בזמנים ולא בכמויות
  2. שינוי במינון המערכת לא יודעת וצריך שוב פעם להגדיר את הכל מהתחלה.
  3. יש חברה שמגיעה כדי למלא את המחסניות ואין בקרה על זה. אין מערכת שתדע שנתנו את התרופה הנכונה לאדם הנכון בבית.

מתחילים להשתמש במציאות מדומה –לתת משימה בכלי מציאות מדומה, לתת לו להתנהל שם ולראות את היכולות הקוגניטיביות ואת קבלת ההחלטות שלו והאם זה מסכן את עצמו.

מציאות מדומה היום שאנחנו מדברים על הגיל השלישי עם ירידה קוגניטיבית במקום לתת כדורים ולגרום להם להירגע בדרכים כימיות אנחנו יכולים להכניס אותם לתוך סביבה מאוד מרגיעה לתוך סביבה של חוף ים, צלילה, אקווריום.

מחסומים:

  1. מחסום בידע– גם בפרסום וגם בשיווק.
  2. הדרכות –חסר מאוד גדול. זה שנותנים את המוצר זה עדיין לא אומר שהם יזכרו וידעו איך להשתמש בו. יש המון שאלות במהלך הדרך ומערך התמיכה מאחורי האפליקציה, חייב להיות מערך תמיכה מאוד טוב וסובלני.
  3. אי התאמה בין האביזרים לאנשים. צריך להנגיש את זה גם לאדם עם מגבלות. יש גם אי התאמה של הציפיות – למשל אדם שחושב שעם מכשיר שמיעה יחזור לשמוע כמו בגיל 20 האכזבה שלו מהמוצר תהיה מאוד גבוהה. לכן חשוב לשמור על תיאום ציפיות מאוד טוב.
  4. תכנון לקוי צורה וגודל המשקל שיהיה מונגש לאדם וגם למגבלות שלו וידע להתאים את עצמו למגבלות ככל שהאדם מתבגר.
  5. חוסר אמון
  6. מחיר- ככל שיהיו יותר ויותר אנשים שירצו טכנולוגיה נראה את המחיר שהולך ויורד. אנשים מבוגרים לא אוהבים להוציא הרבה כסף על גדג'טים.

טיפ: האם באמת צריך לחתור לשינוי התנהגות, או שאפשר "להלביש" את הטכנולוגיה ומלבישים על ההתנהגות הקיימת? דוגמה – לוח שנה שנשאר על המקרר ועליו כותבים אבל הטקסט הופך דיגיטלי ומסתכרן עם הפלאפון. כך הקשישים ימשיכו לכתוב כמו שהם רגילים עם העט לוח השנה על המקרר וזה יתורגם ללוח שנה חכם שידע לשלוח התראה לטלוויזיה כשצריך להתארגן לפני הבדיקה אצל הרופא.

אתיקה:

  1. האם הטכנולוגיה מצמצמת או מעצימה את הפערים ? האם זה גדג'טים לעשירים? האם אנחנו דואגים לאיכות החיים רק למי שיש לו כסף? או שאנחנו רוצים ליישר קו לכל האוכלוסייה ?
  2. האם הטכנולוגיה מעצימה את הזקן? או פוגעת בדימוי העצמי שלו? כי אם הוא לא יצליח להשתמש בטכנולוגיה הזאת זו תחושה של כישלון, אם אני בעצם עוזרת או פוגעת?
  3. האם הטכנולוגיה עוקבת אחרי המטופל כמו האח הגדול ומגבילה את הצעדים שלו או שמגבירה את תחושת השליטה?
  4. האם הטכנולוגיה יוצרת פטרונות? יש קו מאוד דק בין מה שאני יכולה להגיד לבנאדם שהוא עצמאי ובוגר לבין מה שצריך לקחת ולדאוג.
  5. האם אנחנו מודדים את הפרמטרים הנכונים כדי להגיע להחלטות? לא נכון להתרכז בנתונים שיכולים למדוד, כי הם רבים מאד, אלא להביט על החלטה הנדרשת, ואיזה נתונים יתמכו בה – ואותם למדוד.
  6. האם ההתערבות שלנו ניתנת בזמן הנכון או שאנחנו כופים את ההתערבות בזמן לא נכון?
  7. והיום בעולם הסייבר והחטטנות האם אנחנו מצליחים להגן מספיק על הנתונים?

 

לראיון עם יעל בערוץ היוטיוב של הקורס

ד"ר יעל בנבנישתי – סלולרי: 052-4300007, E-mail: yealbenvenisti@gmail.com

תאריך ההרצאה – 22.12.16

אסטרטגיה וחדשנות בבריאות הציבור, ד"ר מיכל חמו לוטם

סיכמו:

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s